1. א. התובע, הינו רו"ח במקצועו, הגיש תביעה זו ביום 11.5.11 ונקבע לדיון ליום 20.11.11. הנתבעת הגישה אמנם כתב הגנה, אך מי מטעמה לא התייצב ביום הדיון ולכן, נשמעו טענות התובע ולאחר שמיעת טענותיו ולאחר עיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה - ניתן ביום 20.11.11 פסק דין, המחייב את הנתבעת לשלם לתובע חלק מסכום התביעה ובתוספת הוצאות משפט.
ב. ביום 14.5.12 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין הנ"ל - בקשה אשר הועברה לתגובת התובע. לאור תגובת התובע, החלטתי לקבוע הבקשה לדיון בנוכחות הצדדים ליום 24.6.12.
בתגובתו, התנגד התובע לביטול פסק הדין, אך ביום הדיון הסכים התובע, בהגינותו, לביטול פסק הדין ובעקבות כך, בוטל פסק הדין והצדדים העלו טענותיהם לגופו של עניין.
2. התובע הגיש תביעה זו, בה ביקש לחייב את הנתבעת לפצותו בסכום של 11,178 ש"ח תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:
א. התובע היה בעל רכב מדגם יונדאי (להלן:"הרכב הנ"ל") וביום 2.6.10 פנה אל הנתבעת לשם תיקון הרכב וביום 3.6.10 שילם לנתבעת סך של 6,078 ש"ח עבור מנוע מיבוא, חלפים ועבודה.
למרות שהרכב עבר שיפוץ על ידי עובדי הנתבעת, סבל התובע מבעיות מכאניות ותקלות ולא זכה ליהנות אפילו יום אחד מהרכב לאחר ששופץ.
בעקבות כך, פנה התובע אל מנהל הנתבעת, מר גיא בנאי (להלן:"מר בנאי") ומר בנאי הודיע לתובע שאין ליקויים ואף הציע לפנות למכון בדיקה (להלן:"המכון") והעלות תשולם על ידו - אם יימצאו ליקויים.
בינתיים, על מנת שהתובע יוכל לנהל את עסקיו, נאלץ הוא במהלך חודש יולי 2010 לרכוש רכב נוסף ועל מנת שיהיה לו מקור מימון, ניסה התובע למכור את הרכב הנ"ל במחיר מופחת, אך הדבר לא עלה בידו וכך נשאר התובע גם עם הרכב הנ"ל, שהיה כאבן שאין לה הופכין.
ב. התובע פנה ביום 3.1.11 למכון (כהצעתו של מר בנאי) אשר רשם את ממצאיו בחוות הדעת אותה צרף התובע לכתב התביעה - כנספח ג' ושילם בעד הבדיקה סך
של 600 ש"ח.
התובע פנה עם תוצאות הבדיקה אל מר בנאי ולטענת התובע, נהג מר בנאי בתובע בזלזול ולא רצה להתייחס אליו.
בשל הטיפול בעניין הבדיקה ומה שבא לאחריה, אף בזבז התובע 3 ימי עבודה ונשא בהוצאות שהיו כרוכות בהליכים משפטיים וכמו כן, נגרמה לו עוגמת נפש.
ג. לאור השתלשלות העניינים, כמתואר לעיל, טוען התובע, שהוא זכאי לפיצויים והשבת הסכום אותו שילם לנתבעת בשל הטעיה, הפרת חובה חקוקה והסעד המבוקש הוא בסכום של 11,178 ש"ח, הכולל בחובו: השבת הסכום ששילם לנתבעת בסך של 6,078 ש"ח, עלות הבדיקה 600 ש"ח ועוד סך של 4,500 ש"ח פיצוי עבור אובדן 3 ימי עבודה.
3. הנתבעת דחתה את טענות התובע והיא סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע בהעלותה של הנימוקים העיקריים הבאים:
א. התובע הגיע למוסך הנתבעת לרכוש ולהרכיב מנוע חלופי (משומש) לרכב הנ"ל ולאחר ביצוע העבודה נמסר לתובע, שניתנת אחריות על התקנת המנוע לתקופה של 3 חודשים או 6,000 ק"מ - המוקדם ביניהם.
התובע לא פנה אל הנתבעת סמוך להוצאת הרכב לאחר התיקון, אלא הגיע למוסך לאחר מספר שבועות והלין על בעיה במערכת ההיגוי. מר בנאי בדק את הרכב וגילה, שמשאבת ההגה לא תקינה ומסר לתובע הצעת מחיר להחלפת משאבת הגה ורק אז טען התובע, שגם המנוע לא עובד כראוי.
ב. א) מר בנאי מאשר, בכתב ההגנה, שהוא אכן הפנה את התובע למכון על חשבון הנתבעת ואם יימצאו ליקוים במנוע- הנתבע ישא בכל עלות התיקונים, אך מוסיף, שהתובע ביצע את אותה בדיקה 7 חודשים לאחר שהוצע לתובע לבצע בדיקה.
ב) באשר לתוצאות הבדיקה, טוענת הנתבעת, שהבדיקה מתייחסת לרכיבים שכלל לא הוחלפו על ידי הנתבעת ואין להם קשר ו/או זיקה כלשהי להחלפת המנוע ובנוסף לכך, נטען, שהתובע פנה אל הנתבעת 7 חודשים מיום ההחלפה וזמן רב לאחר שפגה האחריות.
4. מטענות הצדדים עולה, שאין מחלוקת בדבר הכנסת הרכב הנ"ל לטיפולה של הנתבעת ואין חולק שהעבודה אותה ביצעה הנתבעת היא החלפת מנוע.